איפ מאן לא יכל לדמיין שלאחר מותו ב 2791, שמו ייזכר בין הגרנד-מסטרים המכובדים ביותר בהיסטוריית אומנויות הלחימה
ויליאם צ'ונג, סי-הינג (מדריך-אח), של ברוס לי -
כיורש הרשמי של שיטת הוינג צ'ון קונג פו, איפ מאן הצליח לגרום לשיטה הלא מוכרת אך דינמית להתפשט בכל העולם. תורתו היא כאבן הפינה של עולם אומנויות הלחימה כיום- שילוב היעילות של השיטה יחד עם הידיעה שהוא היה מורו האגדי של ברוס לי המפורסם גרם מאז מותו למיליוני אנשים להתייחס לשיטתו בסקרנות ובכבוד. כיום ניתן למצוא מדריך השיטה בכל מקום בעולם או לכל הפחות מישהו שלמד מן השיטה. כיום וינג צ'ון היא אומנות הלחימה שגרמה להכי הרבה השפעה באומנויות הלחימה במאה העשרים
לרוע המזל, איפ מאן לא צפה להצלחה שכזאת ולכן לא בחר לפני מותו יורש רשמי לשיטת הוינג צ'ון, עובדה שגרמה להתפצלות רבה בממשיכי השיטה מאז מותו
איפ מאן נולד באוקטובר 3981 בעיר פאטשאן שבמחוז קואנגטונג, אשר בדרום סין. הוא היה בנו של סוחר משי עשיר. כל משפחתו גרה בכ-02 אחוזות צמודות שבשני צידיו של רחוב 'העושר והתבונה' בעיר פאטשאן, כאשר במרכז נמצא המקדש המשפחתי. במקדש אפשרה משפחתו למסטר הוינג צ'ון, ווה סון, לגור וללמד קבוצת תלמידים קטנה, בעיקר משום שהיה ידועה כלוחם אמיץ, דבר שהרתיעה שודדים וגנבים מקומיים
בתור ילד, איפ מאן מעש מהלימודים הסיניים הקלאסיים, ובכל הזדמנות היה בורח ממוריו כדי לצפות בשיעוריו של ווה סון. לבסוף בגיל 9 ביקש איפ מאן להצטרף לשיעוריו של המסטר. אבל ווה סון אשר היה אז בן 06 ומרבית תלמידיו מעל גיל 03, לא לקח את בקשתו ברצינות. ובכדי לא להעליב את איפ מאן הקטן, ביקש ממנו ווה סון סכום בלתי אפשרי לילד בן 9, 003 מטבעות מכסף טהור. למחרת התיצב איפ מאן מול המסטר ובידו 003 מטבעות מכסף. ווה סון, שלא האמין למראה עיניו, לקח בידו את איפ מאן הישר לאביו ודרש הסבר, בחשבו שהכסף גנוב. ברגע שהבין שלמעשה אלו כל חסכונות חייו של איפ מאן, קיבל אותו המסטר בתור תלמידו. ובכך נעשה איפ מאן תלמידו ה 16 והאחרון של מסטר ווה סון, וכך גם התלמיד הישיר הצעיר ביותר של שושלת שיטת קונג פו בת 002 שנה שמקורה במנזר השאו-לין שבמחוז הונאן
לפני 004 שנה מנזר השאו-לין היה מרכז לפעילות מחתרתית- אומת המנצ'ו השטלתה על סין, אז אומת ההאן. אומת המנצ'ו הכריחו את כל הגברים הסינים-האניים לגלח את ראשם בכדי שניתן יהיה בקלות לזהותם. את נשות ההאן הכריחו לכבול את רגליהן, ובכך לקבע את כל משפחתה למקום אחד. מן ההאנים נמנעו כל המשרות המכובדות, ואפילו סכיני בית נאסרו ונאספו. אך היות שהמנצ'ו לא מנעו פעילות בודהיסטית וטאויסטית, נעשה מנזר השאו-לין, ולו היסטוריה עשירה של אומנויות לחימה, למרכז מחתרתי סודי נגד המנצ'ו
אך נזירי השאו-לין נתקלו בקשיים רבים לאמן לוחמי מחתרת. מדי פעם חיילי המנצ'ו פשטו על פעילות זו בכדי לעצור אותה. וגרוע יותר, עד אותה תקופה לקח מעל 02 שנה לאמן לוחם בטכניקות בסיסיות בידי נזירי השאו-לין. היה ברור שצריך למצוא דרך טובה יותר לאמן לוחמי מחתרת. ולכן לפני כ 082 שנה התייחדו במנזר השאו-לין זקני-מומחי הקונג-פו הידועים ביותר במטרה אחת- לפתח שיטה שתיגבור על כל השיטות, ושזמן הלימוד שלה יהיה קצר ביותר
במהלך פגישות אלו החליפו ביניהם זקני השיטות השונות סודות וטכניקות. לבסוף פיתחו תאוריה בסיסית וסביבה קבוצת עקרונות לחימה. התאוריה הייתה פשוטה אך עמוקה. משום שמטרתם הייתה לפתח שיטה בעלת עליונות בהגנה העצמית, הם החלו בבדיקת שתי שיטות ידועות באומנויות הלחימה- הם שמו לב שהשיטות ה'נוקשות' או 'חיצוניות' (כמו השאו-לין או הצ'ואן-פה או הקראטה המודרני) קיבעו את מיקום הגוף הרבה לפני שהאגרוף או הבעיטה פגעו במטרה. בדרך זו שיטות אלו גרמו לכוח מקסימלי להגיע למטרה. אך כמובן שהחולשה של השיטות האלו היא שהשאירו את התוקף חשוף להפלות או חוסר שיווי משקל כאשר הוא כבר התחייב בהתקפתו. מצד שני, השיטות ה'רכות' או ה'פנימיות' (כגון טאי-צ'י, פה-קואה, או הסינג-אי) אפשרו לתנועת הגוף להישאר חמקנית, כאשר היא מתחייבת רק ברגע הפגיעה במטרה. אך שוב פה יש בעיה והיא שהשיטות ה'רכות' לא פגעו עם מספיק כוח במטרה
הזקנים הבינו שצריך להמציא שיטה שמאחדת את הבלתי צפוי שבשיטות ה'רכות' ואת כוח החדירה שבשיטות ה'נוקשות'. בדרך זו ניתן יהיה להתגבר על כל השיטות. לתאוריה זו קראו זקני זנירי הקונג-פו 'תאוריית ההפרעה' - תאוריה בה כל הטכניקות מאפשרות התקפה במחוייבות, ומיד עצירה קלילה ושינוי זווית והתקפה מחדש במחוייבות. כל זאת במאמץ הקטן ביותר
בשלב שני, משום שטכניקות קצרות-טווח מאפשרות קלות הפרעה זו, והן גם קלות ללימוד, הם החליטו שהשיטה החדשה תתמקד בלחימה קצרת-טווח. כל ניסיון של היריב להפעיל תנועות ארוכות-טווח כגון בעיטות ואגרופים סיבוביים יחסמו בהפרעה בעזרת טכניקות תקיעה, אגרופים ישירים, ועבודת רגליים בהפרעה. על השיטה להגיע לטווח-קצר אידיאלי ומבוטח זה בקלות וללא מאמץ
לבסוף, ברגע שטווח-קצר מבוטח זה הושג, על המשתמש ללמוד לפעול מול היריב תוך תחושה בלבד, ולחוש את תנועות היריב ממגע באיברי היריב, זאת אומרת ללא שימוש בחוש הראייה. כך שתי הידיים ניתנות לשימוש ביחד להגנה והתקפה סימולטנית או להגנה ונעילה סימולטנית. יושם גם דגש על עבודה בכף יד פתוחה, אם בחסימה או בהתקפה, על פני שימוש באגרוף
שימוש זה של הפרעה ותקיפה סימולטנית ימשך עד שיוכרע היריב
זקני הנזירים האמינו כל כך בתאוריה חדשה זו, עד אשר החליטו לשנות את שם חדר האימונים במנזר השאו-לין לשם 'אולם וינג צ'ון', כאשר משמעות 'וינג צ'ון' היא 'האביב לנצח', והוא מבטא את תקוותם הגדולה להתעוררות מחדש של אומנויות השאו-לין ולהתגברות על המנצ'ו בעזרת הוינג צ'ון. אך לפני שסיימו את מלאכתם, תקפו שוב המנצ'ו את מנזר השאו-לין ורבים מנזיריו נהרגו או ברחו
נזירה זקנה אחת בשם ניג מוי, אשר הייתה אחת מקבוצה זו של זקני נזירי הקונג פו, הצליחה לברוח מהתקפת המנצ'ו. בתקופה הבאה בה התחבאה במנזר שבהר טאי לונג היא סיימה את פיתוח השיטה המבוססת על תאוריית ההפרעה. בסיומה החליטה לקרוא לשיטה 'וינג צ'ון' על שם אולם הוינג צ'ון שמנזר השאו לין
יום אחד טיילה ניג מוי לכפר סמוך ופגשה בו נערה צעירה. הסתבר לה שהנערה נקלעה לצרה משום שמנהיג כנופייה מקומית כפה עלייה נישואין. ניג מוי ביקשה מן הנערה להיענות למנהיג הכנופיה בתנאי שיוכל לגבור על הנערה בקרב קונג פו שיערך כעבור 6 חודשים. בינתיים החלה הנערה ללמוד וינג צ'ון אצל ניג מוי.
כעבור 6 חודשים, בתחרות הקונג פו, גברה הנערה במהירות על מנהיג הכנופיה. לאחר הקרב התנזרה הנערה וסיימה את לימודי הוינג צ'ון. ניג מוי מאז קראה לנערה עצמה בשם וינג צ'ון והורישה לה את השיטה לפני מותה. במהלך השנים הועברה השיטה ישירות מאב לבן וממסטר למסטר ולבסוף למורו של איפ מאן
עם השנים נודע איפ מאן בתור לוחם מעולה אשר לעולם לא הובס. יום אחד איפ מאן התגרה בזקן הידועה ביכולתו כלוחם קונג פו. הזקן הסכים לתחרות אך בתנאי שתערך על סיפון סירתו שבנמל. החל הקרב, ומיד איפ מאן הופל למים. כך שוב ושוב עד שאיפ מאן נכנע לזקן. מאותו יום הביא לזקן ארוחות ערב וכיבס את בגדיו. לאחר חודש ריחם הזקן על איפ מאן ואמר לו- ' זהיתי מההתחלה שאתה לוחם וינג צ'ון. אני הבן של מורה המורה שלך. שמי לונג ביק' (דמות מפרסמת ביותר בתולדות סין
לונג ביק אז הסביר כיצד אביו, לונג ז'אן, מסטר יורש ומצאיציה של ניג מוי, החליט להסתיר ממורו של איפ מאן טכניקות חיוניות של הוינג צ'ון. לונג ז'אן עשה זאת בכדי להקנות לבניו יתרון איכותי על מורו של איפ מאן אשר היה גדול וחזק מבניו. איפ מאן החל ללמוד מן הזקן ,הלא הוא אחד מהבנים של מורו - מורו, את הטכניקות הנסתרות ממורו, ושוב התיחדה השיטה במלואה וחזרה לקדמותה- 'הוינג צ'ון המסורתי'. בינתיים מורו של איפ מאן החל ללמד שיטת וינג צון 'חסרה' הידועה כיום בשם 'וינג צ'ון שונה' ('מודיפייד' וינג צ'ון בלועזית
לאחר גיל חמישים החל איפ מאן עצמו ללמד וינג צ'ון. אז כבר הוכר בתור הגרנד-מסטר, היורש, של הוינג צ'ון. כיום כ %09 מהוינג צ'ון הנלמד בעולם מקורו באיפ מאן. מתוך זה ידוע שאיפ מאן לימד את הטניקות ה'חסרות' של הוינג צ'ון 'המסורתי' רק ל-2 מתלמידיו. אחד מהם הוא ויליאם צ'ונג אשר ידועה בהכניסו את ברוס לי לשיטה זו